Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links

הלכות כלי המקדש פרק ח

א) בגדי כהונה, שלושה מינים -- בגדי כוהן הדיוט, ובגדי זהב, ובגדי לבן. בגדי כוהן הדיוט -- הם ארבעה כלים, כותונת ומכנסיים ואבנט ומגבעת: וארבעתם של פשתן, לבנים, וחוטן כפול שישה; והאבנט לבדו, רקום בצמר.

ב) בגדי זהב -- הם בגדי כוהן גדול, והם שמונה כלים: ארבעה של כל כוהן, ומעיל ואיפוד וחושן וציץ. ואבנט של כוהן גדול -- מעשה רוקם הוא, ואינו דומה במעשיו לאבנט כוהן הדיוט. ומצנפת האמורה באהרון, היא המגבעת האמורה בבניו, אלא שכוהן גדול צונף בה כמי שלופף על השבר, ובניו צונפין בה ככובע; ולפיכך נקראת מגבעת.

ג) בגדי לבן -- הן ארבעה כלים שמשמש בהן כוהן גדול ביום הכיפורים, כותונת ומכנסיים ואבנט ומצנפת. וארבעתם לבנים; וחוטן כפול שישה, ומן הפשתן לבדו הם. ושתי כותונות אחרות היו לכוהן גדול ליום הכיפורים -- אחת לובשה בשחר, ואחת בין הערביים. ושתיהן בשלושים מנה משל הקדש. ואם רצה להוסיף -- מוסיף משלו, ומקדיש התוספת; ואחר כך עושה בה הכותונת.

ד) בגדי כהונה -- מצותם שיהיו חדשים נאים ומשולשלים, כדרך בגדי הגדולים, שנאמר "לכבוד, ולתפארת" (שמות כח,ב). היו מטושטשין, או מקורעין, או ארוכין יתר על מידתו, או קצרים פחות ממידתו, או שסילקן באבנט, ועבד -- עבודתו פסולה; היו משוחקין, או שהיו ארוכים וסילקן באבנט עד שנעשו כמידתו, ועבד -- עבודתו כשרה.

ה) כל בגד מבגדי כהונה שנעשה צואי -- אין מלבנין אותו, ואין מכבסין אותו; אלא מניחין אותו לפתילות, ולובש חדשים. ובגדי כוהן גדול שבלו, גונזין אותם. ובגדי לבן שעובד בהן ביום הצום, אינו עובד בהן פעם שנייה לעולם, אלא נגנזין במקום שיפשוט אותם שם, שנאמר "והניחם, שם" (ויקרא טז,כג); והן אסורין בהנאה.

ו) מכנסי כוהנים הדיוטים שבלו, ואבנטיהם -- היו עושין מהן פתילות, ומדליקין בהן במקדש בשמחת בית השאובה; וכותנות כוהנים הדיוטים שבלו, היו עושין מהן פתילות למנורה.

ז) כל בגדי הכוהנים, אינן באין אלא משל ציבור; ויחיד שהתנדב בגד מבגדי כהונה -- מוסרו לציבור, ומותר. וכן כלי השרת ועצי המערכה שמסרן יחיד לציבור, הרי הן כשרין; אף כל קרבנות הציבור שהתנדב אותן יחיד משלו, כשרים -- ובלבד שימסרם לציבור.

ח) בגדי כוהנים הדיוטות, היו עושין מהן מחלצות רבות. ושישה ותשעים חלון היו במקדש להניח בהן הבגדים, ארבעה חלונות לכל משמר; ושם כל משמר כתוב על חלונותיו, וכולן סתומות. וכשייכנסו אנשי משמר לעבודה בשבת שלהן, פותחין חלונותיהן כל ימי שבתן ונוטלין הכלים; וכשייצאו, מחזירין הבגדים לחלונותיהן וסותמין.

ט) ולמה עשו ארבעה חלונות לכל משמר, לפי שלא יהיו הכלים מעורבבין -- אלא כל המכנסיים בחלון אחד, וכתוב עליו מכנסיים; כל האבנטים בחלון אחד, וכתוב עליו אבנט; וכן המצנפות כולן, בחלון אחד; והכותונות כולן, בחלון אחד. [י] כוהן גדול מניח בגדי זהב בלשכה שלו בלילה, או בעת שייצא מן המקדש.

י) [יא] בגדי כהונה, מותר ליהנות בהן; לפיכך לובש אותן ביום עבודתו, ואפילו שלא בשעת עבודה: חוץ מן האבנט -- מפני שהוא שעטנז, [יב] אסור לכוהן הדיוט ללובשו אלא בשעת העבודה.

יא) אין הכוהנים לובשין לעבודה, אלא צמר ופשתים בלבד. [יג] וכל מקום שנאמר בתורה שש או בד, הוא הפשתים והוא הבוץ. ותכלת האמורה בכל מקום, היא הצמר הצבוע כעצם שמיים שהוא פתוך מן הכוחל; הארגמן, הוא הצמר הצבוע אדום; ותולעת שני, הוא הצמר הצבוע בתולעת.

יב) [יד] כל מקום שנאמר בתורה שש או שש מושזר, צריך שיהיה החוט כפול שישה. ומקום שנאמר בד -- אם היה חוט אחד לבדו, כשר; ומצוה מן המובחר, שיהיה כפול שישה. ומקום שנאמר בו מושזר בלבד, צריך שיהיה חוטן כפול שמונה.

יג) [טו] כל מקום שנאמר בתורה מעשה רוקם, הוא שתהיינה הצורות הנעשות באריג נראין מצד אחד בפני האריג בלבד; ומעשה חושב, הוא שתהיה הצורה נראית משני צדדין -- פנים ואחור.

יד) [טז] וכיצד מעשה הבגדים, הכותונות, בין של כוהן גדול בין של כוהן הדיוט -- משובצת הייתה, שהיא בתים בתים באריגתה, כמו בית הכוסות, כמו שעושין האורגין בבגדים הקשים. ובית יד שלה נארג בפני עצמו, ומחברין אותו עם גוף הכותונת בתפירה. [יז] אורך הכותונת, עד למעלה מן העקב. ואורך בית יד שלה, עד פס ידו; ורוחבו, ברוחב היד.

טו) [יח] המכנסיים, בין של כוהן גדול בין של כוהן הדיוט -- הם ממותניים ועד ירכיים: שהוא למעלה מן הטבור קרוב מן הלב, עד סוף הירך שהיא הארכובה. ושנצים יש להן; ואין להן לא בית הנקב ולא בית הערווה, אלא מוקפין כמין כיס.

טז) [יט] המצנפת של כוהן גדול, או הדיוט -- אורכה שש עשרה אמות. והאבנט -- רוחבו כמו שלוש אצבעות, ואורכו שתיים ושלושים אמה; מקיפו ומחזירו, כרך על גבי כרך. ובגדי כהונה כולן -- אין עושין אותן מעשה מחט, אלא מעשה אורג, שנאמר "מעשה אורג" (שמות לט,כב).